Mobbing and bullying: The Serbian Way


Psychopaths rely on your silence, ignorance & obedience.

I want everyone to know that I have been mobbed by so-called book writers. To start with, it was by a publisher who took my copyright, prints and sells my book on the black market, then gives up the book to others to make money together, and who knows what else is involved.
While I do not have any insight into this, they gather together in a cafe on the so-called association in which I did not want to participate, except once, when I saw what was going on.
The publisher has his own personal forum where so-called writers gather where I was insulted on the grounds of sexual harassment and on the national basis sexually harassed.
It all started with my PR covert “actions” ignoring my interest and in the first place putting their own personal interests, as she was associated with all of them, because she worked on Wikimedia and had contacts she had abused and has worked systematically to the destruction of my literary career in Serbia.
She has also taken over other jobs of mine, my life! Supposedly to help me in difficult times, and in fact all this time had worked on my excommunication and as a writer and as a human being, from society.
Motive: She’s a psychopath, and their kind of methods are known.
Now I see my editor, in which I confided, in the group of people who have been mobbing me, and who knew everything about them. She is making quite a lot of money…
Since then, I’ve been looking for translators to translate my work from Serbian to English to enable my literature out of this toxic environment.
I called the lawyer and soon I will take concrete steps, but the point is that I would like someone normal and professional, out of this Serbia pit, to get back to me, because I just want to write, to do my job.
I do not belong to this mentality, I do not provide sexual services, I don’t do devil deals. I do not say that I am the easiest person to communicate with, but I know to make the difference between the scum that deliberately undermine someone and a random person, I do not agree with that attitude.
I feel trapped, traumatized and I wish myself luck to resolve this. If luck had anything to do with it. I had the misfortune to be born in the most disgusting “country” which I despise with her inhabitants, wholeheartedly. It is a living nightmare in which vigilance is walking while in reality sleepwalking.
Honestly, I’d rather take them apart, but … Well, I had the need to write this, to be understood or not.

 

Advertisements

Mobing banda takozvane srpske književne (u) cene


Zelim da svi znaju da sam mobingovana od strane takozvanih knjizevnika, na prvom mestu od strane izdavaca koji mi je uzeo autorska prava, dostampava knjigu i prodaje je, ustupa i ko zna sta vec, a da pritom ja nemam nikakav uvid u to.
Oni se skupe u kafani na takozvanom druzenju u kome ja nisam htela da ucestvujem, osim jednom, kad sam i videla o cemu se radi.
Izdavac ima svoj licni forum gde se okupljaju takozvani pisci gde sam bila vredjana na seksualnoj osnovi, nacionalnoj osnovi i seksualno uznemiravana.
Sve je pocelo od mog PR – a koji je moj interes zanemarivao, a u prvi plan stavljao svoje licne, tako sto je bila povezana sa svima njima, jer je radila na Wikimediji i imala kontakte koje je zloupotrebljavala i radila je sistematski na unistenju moje knjizevne karijere u Srbiji.
Pritom je preuzela i druge moje poslove, navodno kako bi mi pomogla u teskim vremenima, a u stvari sve vreme je radila na mom izopstavanju i kao pisca i kao ljudskog bica, iz drustva.
Sad vidim i svoju urednicu u drustvu ljudi koji su me mobingovali, a kojoj sam se poveravala i sve je znala o njima.
Od tada, trazim prevodioce sa srpskog na engleski kako bi moja knjizevnost izasla iz ove toksicne sredine.
Izolacija je ucinila svoje, ne zelim da izlazim nigde niti da vidjam bilo koga jer nikom ne verujem. Tesko mi je cak da sebe nateram da razgovaram s “ljudima”. U ovoj zemlji živim isključivo protiv svoje volje. Srbija me siluje svaki dan, skupa sa svojim “građanima” dok se ja sve vreme branim okrvavljenim pesnicama.
Moj zivot je bio ugrozen, kao i zivot moje majke (ona ima dijabetes 1 i srcane probleme – apsolutna aritmija. Bila je u bolnici, dozivela je klinicku smrt dok sam ja bila tamo nakon sto je PR sa svojim spletkama uspela da obezbedi da odemo da zivimo u sojenicu, bez vode, bez struje, 40 dana, na ogromnim vrucinama, taj PR je u dejstvu sa jos nekim osobama, uspeo da nekako izmanipulise gazde mojih stanova.. Ovde cu zastati, jer toliko toga ima da ja to ne mogu ni da povezem, da biste razumeli.
U pitanju je psihopat, a zna se kakvi su njihovi metodi.
Zvala sam advokata i uskoro cu poduzeti konkretne korake, ali poenta je da bih volela da mi se javi neko normalan i profesionalan jer ja samo hocu da pisem, da radim svoj posao.
Ne pripadam ovom mentalitetu, ne pruzam seksualne uslugu, nisam prodata dusa, ne kazem da sam najlaksa osoba za komunikaciju, ali znam da prepoznam sljam koji namerno podriva od nekog s kim se ne slazem po nekim stavovima.
osecam se kao u klopci, istraumirano i.. pozelite mi srecu da se ovo razresi.
Iskreno, najradije bi ih prebila, necu da lazem, ali… Eto, imala sam potrebu da ovo napisem, pa kako ko shvati.

 

Besplatno preuzmite pdf knjige “Avanture Borisa K.” na linku…


S obzirom na to da se izdavac dobrano pobrinuo da se moja knjiga ne moze pronaci u knjizarama, izuzev u knjizari “Beopolis” kod Doma Omladine u Beogradu, odlucila sam da mnogima koji su mi licno izrazili zelju da procitaju Borisa K. ali naprosto nisu znali kako da dodju do knjige, kao i svima onima koji su zainteresovani da je procitaju, omogucim da besplatno preuzmu pdf knjige “Avanture Borisa K” na linku
http://serbianforum.org/threads/leila-samarrai.767072/

boris - Copy

The Darkness Will Understand, Hebrew Translation, החושך יבין


translated into Hebrew, by Rebecca Nazah, my colleague writer and the owner of Thoughts in Life

החושך יבין

לחסד שלך*

אל צל הוורדים רציתי להסתתר

אבל אני נרדמתי בספר

פתוח על שיר על מענה

משוררים של מזמן

תחת צללים ואדמה

לספור אותם על שרפים

על קדרות, על שמשות החלון

על הדלתות נפתחו וסוד החיים

על ענפי ברושים המפתים בדממה

וארוך, בוקר צפוני תחת נבלים

בדממת הראייה

תן שקט לקרוע את האמת

שר של אבן

* פנה אל הקוראים

1

הצער מוסתר בתוך ראש מעוטר בדם

לקראת החכמה הקרויה ירושלים

אתה הורג את האיש שמקשיב למרחק

האם “אקסי הומו” באמת שם

ההיררכיה הגבוהה יותר של ספרד

בזמן שהזמן זורם ייאוש יורד לדימום

אף פעם לא מכאיב, לא מודה בכאב

ציפור אני

ציפור עם רצון למות בספרד.

אני אכתוב בדו”ח

היא מסתתרת בפירות רכים

יוליה בורגוס

זיכרון אחר מתקתק משש

2

יהירות על שביל השועל

הנה נס!

לכאורה חד צדדית בשעה מקרים

מתאים לרגע מקושקש

השהיד ובתה ששוטפים את רגליהם

מצופה מסמרים במקום סנדלים

דבר בשקט.

כל דבר מלבד סירה

מפנטז וגרדונים חופי

הבת האם אתה רוצה את אבקת להחליק לך

כדי להפריע את הנטיה, אי-נוכחות וקנוקנות

מעוות על פני האבנים שאתה מתגבר

שחור יותר מאשר בלילה

אתה חושש שלא יהיו עוד חוליות

זו השעה השלישית בלילה

3

אתה לא מבין – הדם שנשפך מצלצל

לך חשש אימה חשפה

מבייסורים מכם בעצמכם

בעוד אנחנו אורן על גבי טרסות גרסיאן.

בַּת

עדיין נהרות נשמעות במאמץ

ובאותו קשר

במראות היא הדרך לאדמה של מתים

ומתפללים של הכרונומטר

ואת הפריחה הבלתי נתפסת של הקיץ

שים את היונה על האש הבת שלי

אנחנו הולכים להשביע את עצמנו

חגבים וגם הבת שלי

לפני שהם נוטשים אותנו מבעד לחלונות

אני מכריח את האדם הבלתי-אמין

מפסיק את נשימתו ויוצא לדרך

  של יופי, פקודה ומלחמות

השלטים לאורך השביל הם הדבר היחיד שנותר לך

4

כך דיברה אמי.

חפשו עוד את האדמה

נשכח בין העצים

תחת אשר נולדת

בלילה הנבחר

כאשר החגבים התעופפו מן הטרסות

לתוך ערמת הקולות המלאים שנאה

מכוונת אלי

אמא שקטה

אפילו לא קול להבהב בתוכי

איך יכולתי לדעת

על הצד השני של מפות

הם עדיין באים לקחת אותי

מושרשת בבוקר האחרון של כדור

אני מתעוררת יחפה

הים מפוחד

כמו קרקע מרעם

5

למרות שלא כל פצע מדמם

עוֹד

אדם מת כל ערב

למה

6

החשיכה למחצה והבדידות ייעלמו

אני אשרת לבד בתוך עצמי אפילו חשבתי שאני לא שלי

לפני הברכיים הפצוע הכל נפתח

פרחים ומחשבות, סיפורי צדק

גולגלות וונטון ותקופות ללא מנוחה

אלוהים יעניש אותי אני יודע

אבל בהתכווצות התשוקה

לא ישברו אותי הנעדרים

רקדנו כל היום

הבדידות מחדש מחובקת בעמקים

מעל ראש האביב

וחטא לאנשים

אני מפחד להיות

7

אני אהיה הצל שלך

ואת צעיף הכלה

וצעקה ראשונה

פשע של תשוקה

ואת הדם של שתי הפעמים, חולה ובריא

עדיף לפחד

סוד השרך היה וגם לא

ופחד

ממקום כלשהו הבדידות נשרפת

סגור בתוך הכוכבים שבתוכי

אני עדיין אוהבת את העיניים

ללא אהבה, החושך יפיץ אותי

8

במיטה אינני מסתמך על מצוות

הוורדים כבר מכוסים ברוח

כמה שעונים אתה שואל

עם הנצח הוא מאוחר מעל עמוס בעוד הבוקר

בוקר דליריום

הם צופים את קץ העולם

דרך שערי הכוכבים

הם ירצו לפתוח אותם, לפתוח אותם הם לא יוכלו

הם ירצו לסגור את שניהם ואת הכביש

השירים יבשר את המתים

המתים והחיים יסתלקו מפה לאוזן

ללא תחושה אחת

אלוהים שלי ישן מלמל תפילות

אחרי זה אני יורש עצב, רוח, הרים, ציפורים

להתנגד קלפה עם זאת ידיים

אני לא פוחדת מכדורים

ואת פרש האפוקליפסה

אבל אתה

אבא האהוב שלי

9

יהיה לי זמן לספר לך

האם המילים יסתובבו מחר גם כן

והאם המהות תהיה החוט

מנורות כפופות עוקבות אחרי

בין געגועים לפחד

בין תשוקה וקביעות

תמיד נוכח בזמן שאתה ישן בחוסר מנוחה

שם מתחילים ההתחלות

גם בדידות נתפסה, מעוצבת ומוגבלת

ותכולתה דעכה בסערה

איפה ההתחלה והסוף נפגשים

כל ירח מלא

10

עוד חלום

צעקה של שלושה ילדים בין העלים

קרוב למפל ולתהום

ורדים קרובים מדי אליהם

אני צריך לעקוב אחריהם או להתעלם מהם

החלטות מוזרות

וילדים נסים ללא אמונה עצמית

בבוא הזמן הקרקע ואת הכוכבים צריך להיות ידוע

אז ההתגלות האחרונה

זה לא זמן ריק

ודלי הצלוב של ההסתגרות

11

יהיה לי זמן לספר לך הכל

אנחנו שלווים, לא חיים.

אנחנו רוקדים על שטיח של שרך

בקצב המתים

היזהר דמעה של מטורף וגשרים ללא גדרות

קורבנות ובדידות התפילה

טופח על הכתף

והריקנות שבה מתים המדריכים

להזהר

אל תימצא שוב

אנחנו שלווים

בינתיים אנחנו לא חיים

12

בין אביב לחורף

לבן ושחור

הלב וטברנה עם רמת גפן נמוכה יותר

בין המסכה לבין השבורה

לא מציאותי ומגדל העיניים הפוכות

בין היקום לבין “אני יכול”

“ו” זה שילם הליצן העיר

בין “קצת” לבין הקיום

נרגעתי מהבכי והצום

אני משתחווה לך

אני מבקש ממך עזרה

גברת של שתיקה, אש ופיתוי

13

לכו אל הסתיו השקט

השלווה המאוחרת, אל תיכנס לקדחת

:תוכלו לומר ללא הרף המלכה של צחקוק

כשהייתי בסינגידום הגעתי לחפש עולם זר

לא ראיתי מה דמיינתי

אבל טיפה חדשה של דם במורד הרגל

ומילה לא מאומנת ללא רצון לדבר

יער הזמיר

אם אתה יכול לשיר בחצות

אני אשמע אותך כאן

בין השמחה הלילית לשחר

14

כמה מהר עובר הצל אומר מרקו אורליוס

הנשמה היא זמנית, לא כן, הוא קיווה

עם שדים בפעם השלישית

של רתיחה מתחת למין האשמה שלו פרוטה, אדם להקריב ואת החיים

חוסר שביעות רצון הוא מה מושלם

מאז ימי קדם אתה לא יכול לאבד את מה שלא היה לך

להרהר

אם אתה מפריד את עצמך פעם אחת

אם אתה לומד על הצדק בירושה של כאב

יכול להרעיל הצתה להיות שימושי

האם אינך מקלה מדי על מרקו אורליוס

לפני חלוקות וגעגועים

נוצר בכוונה

היום הדברים פתוחים לגמרי

עד שהרוח צמא הדם דופקת אותם

ומביא אותם למחר אשר לא יהיה

בשביל זה, מרקו אורליוס, בכל פעם שאתה מסתכל על עצמך

זכור אם הצורה היא מכשול בפני המהות

ותענה מי הוא השקרן הגדול

החלום או הצל במראה

15

מתי יתחיל האין

מתי נשמע את הדים של הבוקר

נטולת מהירות, אהבה וחוכמה

תבוא השעה

להיות בו זמנית

להיות שקט ולהבזיק

להיות התנגשות ויצירה

אז דרך רגע של כלום

אתה תיוולד לעולם הזה

לאחר מכן התפשט דרך טעם של כלום

כמו גלים של מים

16

מכסים את השפתיים ואת ברד

שאפו את ריח הרוח והשינוי

פתח את הארון הקטן

תן לכל הדברים לעוף החוצה

שני לילות שלווה ושירי ערש

דחה אותם

בלבול ולילות ארוכים באים

אם אתה רוצה לחישות מקלטים עבים

לְהִזָהֵר

החלום הוא מזרע מפורסם

בעידן של אשליות חדשות

איזו בתולות מתעוררות לחיים

17

מדוע אין גבולות

בין שקרים לחיים

לפני הברכיים הבתולי

נולדתי בשפע של אור וצללים של המפל

וחיכה לנשוך את הפירות

דרך עולם אחד או מאה

והם היו מרירים בפנים

אני חוזרת לריח הבית

האי שוחה בלילה ומים

18

קדחת אין סוף

השיר נשאר ללא קול ואש

הערפילים אינם ששים לב

מכאן ההבדל הוא ריק בין מים ובוץ

נערה ללא מעוז בוכה

בעוד חומת המולדת

19

אני ממשיכה לרעות במלים

יום ולילה

קודם אני מחפש אותם

להכיר אותם אפילו בין לטאות

מי מכריז על מזל רע

ולמרות שהם לשווא

אתה רוצה זמן וכבישים

ומעגלים כחולים מעל מעיינות הנחלים המהירים

אתם ילדים של אור ירח

אני גבעול בודד

שיננתם צבעים

אתם משוררים, שעדיין לא

אני פאן האהבה

לא יודע איך להגיד שממה על השפה שלך

מסומן לשיר אני משתוקקת למזרח

איפה יכולתי לשרוף את עצמי

ולהפוך לכוכב

כמו נחש נוצה

(אם רק יכולתי להתנדנד

לרגע

אפילו מוסיקה היא נזיפה)

– נחש נוצה הישות המיתולוגית של טולטק, המקורי השליט הכהן הגדול, ולאחר מכן על אל הפטרון. לפי הסיפור, הוא שרף את עצמו והפך לכוכב

20

כמה שמחה הם הדים של המישורים כאשר פוגשים מים

צמרות העצים הסתחררו

מתחתם הצטופפו הנהר ואני

לא להרבה זמן

המוזיקה של הפחד ואת הרעם של רעם

תרים את המים נגדנו

לא ידוע לנו עד אז

כמו אתמול והיום שלי

אני נכלא

אז אני לא הולך למקום שבו המים זורמים

מה שהופך את היעד שלנו

על חוק של כלי ממוזגים

הכל לי אותו

השומרוני מת

אני אלך למדבר

אני אעשה לעצמי מסכה וזימן את הגשמים

האם העין הגדולה רואה אותנו

21

אל תשכח

מים הם גל לריקנות

מים הם נפילה באמצעות מטאפורות

אשר מתחנן את המראה

לחזור

למקומות החסרים של השיר

רק החלום שלי

לא מובא לתחתית

22

לעולם לא אספר

איך מריח סהרורי

מסוגל להיות ער

אני לעולם לא נרדם

אני פוחדת ממחשבות

מה הם מחכים

אלה שזוכרים את דברי

הם אבן מתפוררת

23

אני ממצמץ דרך הרשת

סוחף

האם מלמול הילדות

סמלים של אינטימיות

וחלומות

אחד אחד

אחד אחד

והזמן הפך

זמן בצד השני של הקיר

והחיים שמאחורינו

24

אני אוהב חצות בלי עייפות

ואהבה בלי לחשוב

שפתיים מלוכלכות

בין עצים מנומנמים לשחר

אני הילד על גב העננים

אני לא רוצה שהקול יגיע רחוק מדי

גם המגדלור לא ילך לאיבוד בחושך

לא שומרים שמסתכלים על הסודות שלי

(ולא קשתות ניצחון של בוץ)

אני רוצה חולצה של כסף

כדי להסתיר את התצוגותפרגרין

אני מאחלת לעיניך רק בין הקירות

היו לי די מן המבולבלים והיללות בלילה

ואלה שמחפשים אותי ונרדמים לפני שהם מוצאים אותי

25

לילה ודלת פתוחה

ספוק משתלט על ראשי

אני רואה את העיניים שלך

שעת השיפוט – רגע שנמדד במדויק נשרף

אני רואה את העיניים שלך

הם לא שייכים לי לבד

זרקתי את נשמתי

אלה הקשתיות של הרוח – צועקים את המראות הכהות

קולות משומשים עולים מדם

הם נופלים על עצים בזחילה

אתה חוזר

להרטיב את קדושת שפתי

אני

השתקה וקשיחות על הסף

ננשך על ידי הכאב הראשון

אני זורקת ארס נחשים

אלה אולי שתיקת השנאה שלך ושכחה שלי

באמת

גם את, לא אני, לא את הקודש

לא מלחים

נשאר על חופי הספקטרום האבודים

לא זעקת האוניות בלילה

או שזה שיר של אהבה אלימה

היא לעולם לא תישאר ללא קול

גם כאשר לא נשמע

26

היערות ישנים

לא לדעת

על הדשא המפוחד

ואנחתו

במיוחד

בזמן הרוח

וגם משקעים צמחיים

27

שתיקתם של ישני האבן

ואת הקהל מרומה

אני לא אומר דבר לפני הצלילים האילמים

אני צופה קדחת

אני שומר עליך מדממה

והעיר מרגלת בפריחה

אף-על-פי שעדי ראייה מפרידים בינינו

היעלמותם של צבעים

הופך יום ללילה

ואת שבורה לתוך סלע

אל השעה התשיעית

28

גוויות צבועות משחררות

אני עדיין לא שקעתי את כולם

דומה מאוד להיסטוריה של הצעיף השחור

מוכן להעביר זמן ואוויר

במהלך זה

שנת אלף תשע מאות ותשעים וחמישה

קשה להשתיק את הצעקה מעל הדיווחים המתים

היער והדשא עדיין נבטים מן החיים הקודמים

כי הם הכי אמין

אלה שהגיעו מהזיכרון הירוק

וקברים לפני שכחה

משא ומתן עם השמים

אנחנו מתבוננים על החיים והמתים

אם המתים לא היו בחיים

כולנו נישאר ללא לשון ושבט

הם גם לא זוגות שלך

האם ייתכן שהחיים נובעים מחולשה

כאשר בהיעדר

הם נותנים את עצמם זה לזה

29

אימת הציפורים המתות

בתוך הסביבה של המוקד

השיר של דם

קיים

מחשבה קטנה מעט יותר

כמו המרחקים

להשתעשע בדממה

להעיף מבט למטה במערבולות של אטילה

לחפור את הציפורים

אשר עצמאי

משוכנע

זה הקולות היפים ביותר

להגיד

מקווים מתים באדמה

אנחנו צריכים אותם

בהתחלה ובסוף האהבה

אנחנו תמיד קוראים להם אז

30

קלדרון אמר: החיים הם חלום

ליווי מטעה בין שתי התעוררויות

לא חיים ולא מוות

וגם לא משהו שלישי

גם לא חיים אחרי המוות

גם לא מוות לפני החיים

והוא מת בין ידי שעה

לפני שהוא מבלה את הלילה בגופנו

סג’יסמונדו כבול על ידי כוכבים מסוכנים לשווא

מכריזה על אשליה גדולה

ומעגלים של חלומות אילמים

אחרי אלף ומאתיים לילות

אני רואה את עצמותי מציצות בגנים

אם הנצח ישלוט לפני עלות השחר

אולי זה ירפא את הבדידות

31

שני עננים מחובקים

אולי אפילו שתי ציפורים

או צעיף ידוע בקשר

או חלום בין שתי צורות

הדם מבודד את עצמו לשווא

ושקט עם הצל

התפוצצות הם סלילים ומכות חסרות אלוהים

מה שאני לא מבין

כמו גם את הקול נעדר אני עוקב אחריו

בעוד העננים אינם זזים

32

הצל נמוג

והשרפים אבודים

נושך בתוך עצמם בכל פינות העולם

לאן אעבור אם החלום האפל יתגבר עלי

ואת הערפד

הספקטרום של חייך עדיין לא נעלם

כמו חנית שנדקרה

לעיני האלילים

33

הירח מחליק במורד היער

אבל פרשת הדרכים עדיין דמדומים

מתוכם בידיים ידיים וקרבות מכשפות

תהיה לך את הנבלות שלך בהתכווצויות

אנחה מתחת לשכבת הקנאה

להקשיב

אל תחכו לשמש ללא צל

זה לא שונה זונה

מטביעה על חוף

מאי נשיקת הפואטיקה

שחרר את הירך אל שפתי

אולי שתיקת הכל

פרט לעדינות של גשם מוכן טרי

אני לא מתחרט

כי חול הנהר יכסה כל בית

34

מילים שייכות לכולם

אפילו לא על ידי בריחה אתה יכול למנוע הכובד שלה

אז לא ממהרים לשום מקום

אל תרגישו את הבטן של החושך באצבעות

מישהו ימות במהלך הדמדומים הראשונים

ואני אכתוב על שביטים

לשלול את הלחם בידיים שלך

ולהכין את האדמה החרושה

בשביל מתים של שפתיים ורודות לנשום

לישון בשקט

אני מזייף כל מה שצריך

אני אהרוג את התרנגולות אם הוורדים לא יעצרו אותן

אתה מוצא את אלה שהאשימו אותנו

35

נעצר מפחד ההמתנה

אתה לא גדל

אפילו לא לוכד חלומות

כאשר אתה עובר על להבה עם להבה

מאחוריך הריק והרוח

הפוך את הקשר של קשרים לא מציאותיים

36

זכוכית פאנלים לייפות את החיים ואת האהבה

תנו להם לנסות לשבור את העדשה של הבתים שלנו

ואת עציצים עם פרחיםמקפיא של חטא

אתה צוחק מראה את השיניים השחורות שלך

תאוות הבצע שלך ואת האימה הם לשווא

אם הפנים שלך להירדם במראה שבורה

זה לא משנה

אני נמצא הרחק צפונה בהיעדר משמעות

לתוך שתיקה וקור

היכן שרק העצים דומים לבני אדם

37

עיוורון – גורלו של הארור

שקט – הרגל של רוצח

וחלום – בעקבות תמותה

זה יכול היה להיות שלושה אנשים

התמזגו בעיניהם

למרות שאחד מהם הוא עיוור

לפגוש אדם עם כל החושים שלו הוא נדיר

מכיוון שהכביש אינו מסומן

עדיין

אם אתה לא רואה

או אל תחלום

או לא יודע איך לשתוק

38

אני מאמין באלוהות המוות

והאמת של השדים

כי בתוכם יופי חירשות

הטבע מסוגל להרוג

ללא בדיקה מחודשת

כדי להפריד בין אותם צללים

עיניים שלי

לא אכפת לי כשאמות

הטריקים שלך לא יכולים לנחם אותי יותר

הטבע יכול להעניש את סקרן

עצמאית מחטא

רק על האשליה ועל האמת לא להיפגש לעולם

39

הלילה את הקרניים הסגולות של העננים

העיר את המתים הצייתנים

מי הרים את ראשיהם

נשענו על ידיהם

הם לא יודעים אם הם חיים או מתים

הם שמעו חצוצרות ביום הראשון

ונרדם תחת דגלים ועננים

תחת אשר לנשום בפעם הראשונה

תחת הכוכבים

ביום השני בלי להאמין בקיומם

שתיקה ופרחים פורסמו

בינתיים צללו השמים אל בין הערביים

וביום השלישי

המתים חגגו את ערנות המצעד

40

עמק הפסוקים עדיין מפתה

בנות אור בשמלות של לונה

אחיות לעצמן

ללא רעש הם ברדזה לזה בעולם

ומזמינים אותי למעגל הריקוד שלהם

אני מקבל את ידו של אחד מהם

מסובך

אני מטייל

לשווא

צעדים מתוחים אינם מוזרים

מתוך תהומות ונקודות מוקד